פרסומים

סקר דעת קהל חדש על מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2022

באמצעות החלתו של מודל השלבים של המעבר לאנרגיה מתחדשת במדינות המזה"ת וצפון אפריקה על ישראל, מחקר זה מספק חזון שביכולתו לשמש הדרכה ולתמוך בפיתוח אסטרטגיה וניווט תהליך המעבר. המעבר לקראת מערכת אנרגיה המבוססת על אנרגיה מתחדשת יכול להפחית את התלות ביבוא ולהגדיל את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.

מסמך זה גובש על ידי מרכז מוסאוא בשיתוף פעולה עם קרן פרידריך אברט בהתבסס על מידע שנאסף מארגונים אחרים ורשויות מקומיות לקראת אישור תקציב המדינה בכנסת לשנים 2021-2022 ואישור החלטת ממשלה חדשה (550) שמתייחסת לסגירת הפערים בתקצוב לפיתוח שירותים ביישובים הערבים בשנים 2022-2026.

מאמר זה מנתח ודן באתגרים של היחסים הכלכליים של האיחוד האירופי וישראל, תוך מיקומם בסביבתם הכוללת של מזרח הים התיכון. הוא מעריך את ההשפעה של אסטרטגיה זו על היחסים עם האיחוד האירופי בהקשר של שיתוף הפעולה האזורי במזרחו של הים התיכון.

קרן אברט ישראל והאגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה בשיתוף ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) ערכו את הכנס השנתי הבינלאומי של האגודה לחקר יחסי עבודה "כלכלת הפלטפורמות הדיגיטליות – אתגרים חדשים ליחסי עבודה".

פרסום חדש של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית וקרן אברט ישראל בנושא מודל עבודה "4+1" משולב הכשרה ועבודה.

המסמך מציג נתונים על כמה מהפנים של האי שוויון בישראל בתקופת הקורונה. תחילה הוא מתמקד בשלוש קבוצות אוכלוסייה מוגדרות: המאון העליון, העובדים בענפי ההיי-טק והעסקים הקטנים.

משבר הקורונה, שהחל כמשבר בריאותי, חשף את חולשותיהן של המערכות הקיימות – החברתית, הכלכלית והפוליטית. המגפה פגשה במערכת פוליטית אשר נקודת המבט המגדרית נעדרת ממנה לחלוטין, כך שההחלטות שמתקבלות בה, בעיקר על ידי גברים, אינן משקפות או נותנות מענה לצרכים ייחודיים של נשים. בנוסף, המערכות הציבוריות החיוניות להתמודדות עם המגפה סובלות מתת תקצוב ומעומס ניכר על העובדות והעובדים.