הוועידה הכלכלית-חברתית לחברה הבדואית של TheMarker, בשיתוף קרן פרידריך אברט

בנושאים הללו עסקה הוועידה הכלכלית-חברתית לחברה הבדואית של TheMarker, בשיתוף קרן פרידריך אברט, קבוצת תמאם, אג'יק, תמר, בודור והחברה הכלכלית רהט. הוועידה התקיימה ברהט, בלב ליבה של החברה הבדואית בנגב, והביאה את קולותיהן.ם של נשות ואנשי ציבור ופעילות.ים מהחברה הבדואית ושל מומחיות ומומחים לנושא.

עם המשתתפים בוועידה נמנו ד"ר מנסור עבאס, יו"ר רע"מ; אלוף (במיל') יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים; הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר!; טלאל אלקרינאוי, ראש עיריית רהט ויושב ראש פורום ראשי רשויות בדואיות בנגב; אברהים נסאסרה, יו"ר ומייסד קבוצת תמאם; יהודית סטלמך, מנהלת פרויקטים בקרן פרידיריך אברט וד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, מנכ"לית שותפה, NAS.

טלאל אלקרינאווי, ראש עיריית רהט ויושב ראש פורום ראשי הרשויות הבדואיות בנגב ביקר בפתיחת הוועידה את שרי הממשלה שלא הגיעו לוועידה ואמר: "אנחנו מסתכלים אל העתיד, אנחנו לא בוכים על העבר, ולא מחפשים את הצ'ק של אף משרד ממשלתי או ארגון עסקי. מה שאנחנו מבקשים הוא שותפות בינינו לבין משרדי הממשלה, ולא שיראו בנו גורם זר."

איתן פלזנשטיין, מנכ"ל קבוצת תמאם טען כי "לאורך השנים ממשלות ישראל התייחסו לנגב כבעיה ולחברה הבדואית כאתגר – במקום לראות בהם הזדמנות. צריך לשנות את הזווית ונקודת המבט ולהבין שהנגב הוא משאב אסטרטגי".

"מצב הפשיעה בנגב הוא הפקרות מוחלטת, ואתה שואל 'איפה המשטרה?!' אבל חשוב גם לומר — הבעיה לא תיפתר בלי תוכנית מקיפה שלא תעסוק רק בפשיעה אלא במכלול החיים: זה אומר שמטפלים בצעירים, בחינוך בלתי־פורמלי, בהכשרות מקצועיות. כך שבחור צעיר לא ילך לפשע, אלא ילך לעבוד כי הוא רכש מקצוע", כך אמר האלוף (במיל') יאיר גולן, יו"ר מפלגת הדמוקרטים. הוא הוסיף: "אני משקיע לפחות יום בשבוע בחברה הערבית ואני לא עושה את זה כדי לקושש קולות. אני עושה את זה כי אני לא מאמין שיכול להיות שמפלגה ציונית תחרים 20% מתושבי ישראל. במגילת העצמאות קראה המדינה לציבור הערבי להשתתף בבניין הארץ, תוך כדי מלחמת העצמאות. אז מה הבעיה לעשות את זה היום? מה הבעיה להגיד לציבור היקר פה שתהיו שותפים שלנו בבניין הנגב והמדינה? דווקא בגלל שהפיתוח פה הוא ברמה כל כך נמוכה ובגלל שהאשכולות הסוציו־אקונומיים פה נמוכים, אפשר להזניק את האוכלוסייה למעלה בהיקף בלתי נתפס. רק צריך להחליט שעושים את זה ולא מעמיקים בעיות."

יו"ר מפלגת רע"מ, ד"ר מנסור עבאס ציין: "ממשלה בלי שותף ערבי לא תשקיע את מלוא המאמצים והמשאבים בתוך החברה הערבית. תמיד למפלגות יש סדר עדיפויות ורצון לרצות את הקהל שלהן, כי זה הדנ"א של פוליטיקאים. לכן שותפות שלנו בקואליציה היא תנאי הכרחי. ההישג הכי חשוב שלנו הוא שהצלחנו להקים קואליציה עם מפלגה ערבית, מזה נגזרו כל ההישגים האחרים."

שמסי מסאעד, מנהלת תיכון אלסנא תמר ברנקו וייס ברהט, הציגה את תמונת המצב הקיימת, שלדבריה ממשיכה להעמיק את חוסר השוויון. "כמחצית מהאוכלוסייה הבדואית כיום משתייכת למערכת החינוך, בדגש על תלמידות ותלמידים מתחת לגיל 16. הבעיה היא ששוכחים לפעמים שמאחורי הנתונים והמספרים הללו יש בני אדם צעירים ומוכשרים. בשבילם ולמענם אנחנו מגיעים בכל בוקר למערכת החינוך, והכישרון של אותם תלמידים לא תמיד פוגש את ההזדמנות". ובכל זאת, בראייה אופטימית, מסאעד הציגה בכנס גישה לפיה האחריות על עתיד החינוך הבדואי נמצאת בידיים של כלל הגורמים. "החינוך חייב להיות קודם כל חינוך לערכים. אנחנו עושים זאת במשאבים המוגבלים שיש לנו, ועושים זאת מצוין. למשל, תוך ארבע שנים הצלחנו להגיע ל–98% זכאות לבגרות בתיכון. זה לא קורה לבד, אלא בעבודה קשה, בהתמדה ובאמונה. עם זאת, חייבת להיות מערכת שתראה את האינטרס הזה ותציב אותו בראש סדר העדיפויות".

חסאן טואפרה, שותף ומייסד Maximize ולשעבר ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית הגדיר את מערכת החינוך בחברה הבדואית כנס. הוא הסביר ש"למעשה, המדינה התחילה להשקיע כאן בחינוך רק לפני עשר שנים. עצם זה שיש ב–2026 במדינת ישראל יישובים ללא מערכת חינוך, זה אומר דרשני. הרי עיר שאין לה הכנסות עצמיות לא תוכל לתת שיעורי תגבור, מלגות לסטדודנטים ומענה חינוכי." לדברי טואפרה ההשקעה של העשור האחרון, למרות שמדובר בהשקעה קטנה יחסית – עשרות מיליונים בשנה – כבר מתחילה להראות תוצאות. "שיעורי הזכאות לבגרות עלו, ויש עלייה במספר הסטודנטים שהולכים לאקדמיה ובהמשך גם משתלבים בתעסוקה. הפוטנציאל במערכת החינוך בחברה הבדואית הוא עצום. אין ברירה אלא להגדיל את השקעת המשאבים ביישובים האלה בצורה אינטנסיבית, בדגש על תכנון הזדמנויות שוות ומשותפות. כל עוד זה לא קורה, הפערים האלה רק ילכו וידרסו את החברה הישראלית".

"הכוח המניע לשינוי חברתי וכלכלי בחברה הבדואית בישראל טמון בנשים הבדואיות, בהשכלתן ובהשתלבותן בשוק העבודה. זהו למעשה המנוף הסודי של הנגב", אמרה יהודית סטלמך, מנהלת פרויקטים בקרן פרידריך אברט ישראל. סטלמך הציגה בוועידה נתונים על עלייה חדה בשיעור האקדמאיות הבדואיות. "ב–2018–2019 הנשים היוו 76% מכלל הסטודנטים והסטודנטיות מהחברה הבדואית בתואר הראשון, וב–2021, שנתיים בלבד אחר כך, זינק הנתון ל–81%". היא העידה כי יחס הסטודנטיות לעומת סטודנטים גבוה משמעותית בהשוואה לקבוצות אחרות בחברה, לרבות ביישובים ערביים שאינם בדואים. "מדובר בסיפור מטורף של הצלחה", הדגישה. יחד עם זאת ציינה סטלמך את המכשולים הקשים העומדים בפני הנשים הבדואיות והגדירה את סוגיית הריסת הבתים ככזו שפוגעת בראש ובראשונה בנשים ובילדים, שכן "בית הוא לא סתם ארבעה קירות. הוא קורת גג, ביטחון, בסיס שאנחנו חייבות כדי שנוכל לצאת לאוויר העולם ולהיות חזקות". עוד הצביעה על תופעות נוספות המעכבות את ההתקדמות, כמו פוליגמיה ש"לא דועכת ואף מתרחבת", ואלימות נגד נשים, שנמצאת בעלייה. 

"מדינה שלא מטפלת בתופעה מהסוג הזה מתנערת מאחריות ולא נותנת את הביטחון שהיא צריכה לתת לאזרחיות שלה", אמרה בנחרצות. "יחד עם זאת, ולמרות כל הקשיים, ישנם היום סיפורי הצלחה רבים של נשים בדואיות שהגיעו לעמדות מפתח באקדמיה, בתחום החינוך, הבריאות, השרות הציבורי והמשפט וכמובן בחברה האזרחית. האתגר הנוכחי של החברה הבדואית הוא להפוך את סיפורי ההצלחה האישיים הללו לתשתית ממוסדת, שתאפשר ליותר נשים להגיע לעמדות מנכ"לות, ניהול בכיר ברשויות המקומיות, וייצוג פוליטי ארצי ובכך לקחת חלק אקטיבי בתהליכי קבלת החלטות למען מציאת פתרונות הוליסטיים שמשרתים את החברה כולה."

לחצו כאן לצפייה בסרטוני הכנס

לחצו כאן להורדת המצגת של יהודית סטלמך (קרן פרידריך אברט ישראל)

כל התמונות: ©דוד בכר/TheMarker